הדרך ארוכה אך יפה עד מאוד

לכל החברות שלי הולך בקלות,

קיבלו מתנה חתן מדהים, ומטורף להם ביחד,

למה רק אלי האהבה מגיעה מתוך עבודה…

למה?

את המשפט הזה אני שומעת מכולן…

אז אם כולן אומרות לי את זה

איך לכל החברות, מטורף בלי עבודה?

ב"ה ה' זיכה את בעלי ואותי להיות עסוקים בענייני חתונות עם ישראל כבר שנים רבות.

כיום אני מאמנת חתונה, מאמנת בנו כדי להגיע לחתונתן המאושרת.

אני פוגשת בנות מדהימות וגדולות שהדרך מורכבת להם

ועוזרת להן ב"ה לחזור לדרך הפשוטה והשמחה,

כי באמת הדרך פשוטה ושמחה ורק בטעות הפכה בדור הנפלא הזה למסובכת.

יש הרבה מה לכתוב,

דברים גדולים ופשוטים שנותנים הרבה שמחה ותקווה.

כיום בחרתי לכתוב על המשפט שבו פתחתי –

"לכל החברות שלי הולך להן מטורף ובקלות"

כיון שאני שומעת את הסיפורים האמתיים, מכלי ראשון

וגם מכלי שני – ז"א שומעת את הבנות שעובדות מגיעות שמחות ומצליחות

וגם שומעת איך לחברות שלהן  נראה שזה בא בקלות, "והולך מטורף"…

אני מבינה שתמיד – "הדשא של השכן נראה ירוק יותר",

וגם מהסיפורים על :

"אהבה ממבט ראשון"

"התאהבות גדולה ומהירה"

"אור עצום"

"אני יודעת שזה הזיווג שלי.." (לבנות יותר דוסיות..)

"כיף תמידי"

"מראה מדהים"

"חלומות מתגשמים"

הסיפורים האלה, הרבה יותר נחמדים לסיפור,

מאשר הסיפורים על – ההצלחה לבחור בטוב ולהסיר מבט מהחיצוני והחולף.

לראות בעין טובה של אברהם אבינו את הבן זוג הנפלא

במקום בעין בלעם שקופצת ומתעקשת לראות את החסרונות,

הסיפור על המאמץ להתמקד באחד שלי ולא לפזול החוצה…

אלו סיפורים פחות פיקנטיים,

פחות מלהיבים,

ולכן לא נשמעים..

משום מה כל אחד שומר אותם בביתו פנימה,

אע"פ שיודע שהם הנכונים והמשמחים באמת.

ולכן – המשפט "מטורף להם ביחד" – כיף לספר אותו

הוא משפט מעיף אך לא נכון,

זה נכון שטוב להם מאד ביחד

ונכון שהם עובדים על זה היטב

אחרת הטוב הזה יעלם.

כי בעולם הזה הטוב והאושר באים מתוך עבודה וזה נפלא.

אז כיף לספר, אך לא כיף ולא בונה לשמוע כי זה רחוק מהאמת.

וגם הן בעצמן אח"כ חוות את האתגרים הטבעיים כבומרנג מרסק

כי פתאום "לא מטורף ביחד.." אז מה אני  עושה כאן?

אין קיצורי דרך .

הדרך ארוכה אך יפה עד מאד, יפה ויציבה.

אז בואו לא נספר ולא נשמע הבלים

נהנה מהחיים האמתיים , כי באנו לכאן לעבוד וליהנות. בהצלחה!

השארת תגובה